<h1>הרוקח סימנים תע"ג—תע"ה</h1>
<h2>דף צז:</h2>
אמור רבנן ביטול איסורים בששים שיותר אין הטעם הולך וכן אמר רב נחמן ביצה בס'. בשילהי פ' בתרא דע"ז גבי עכברא בשיכרא הילכתא בס' וכן כל איסורין שבתורה. וכן בקדירה אם נפל האיסור משערינן אם יש ברוטב שהוא בעין ובקיפה ובחתיכות ס' של היתר אז הכל מותר אבל מאי דבלעה קדירה דהיתר לא משערינן דלא ידעינן מאי בלעה וכן מן האיסור מהותך אם לא ראינוהו מתחילה כשנפל. ואם מכיר האיסור ישליכנו והשאר מותר אם יש ס' לבטל טעם האיסור. ואם בישול בקדירה של איסור אם אין בתבשיל של היתר לבטלו אסור הילכך אם בישל האיסור בקדירה לא נשער ס' כי אם ברוטב ובקיפה ובחתיכה של היתר. ולא במה דבלעה קדירה מן האיסור תחילה אלא רואים כאילו כל הקדירה איסור ואם בישל היתר בקדירה של איסור שלא היתה קדיר' בת יומא התבשיל מותר דנותן טעם לפגם הוא ושרי. אבל לכתחילה אסור לבשל בקדירה של איסור. אפי' אינה קדירה בת יומא כדאמר בשילהי דע"ז דגזירה שאינה בת יומא אטו בת יומא. אם תחב כף של איסור בקדרה מלאה היתר, צריך שיהא ברוטב ובחתיכות של היתר כפי מה שנכנס מן הכף ברוטב כי כל מה שתחוב ברוטב רואין כאילו הוא איסור. אם כף חולבת תחב בקדירה שיש בה תבשיל של בשר אם הכף בת יומא צריך ס' בתבשיל לבטל מה שתחב מן הכף בקדירה. ואין התבשיל והקדירה מותרת. אבל הכף אסורה שהרי בלעה מחלב ומבשר ואם אין שם ששים לבטל הכל אסור. ואם הכף לא היתה בת יומא אם כן הקדירה והתבשיל הכל מותר אם אין ס' אבל מ"מ הכף אסורה שהרי בלועה מטעם בשר. לכך אסור לתוחבה בקדירה של בשר שהרי בלועה היתה תחלה מחלב אפי' אינה בת יומא הלא לכתחילה אסר קדירה שאינה בת יומא אטו בת יומא. ואין לומר שנגעלה כשנתחבה בקדירה של בשר ופלטה החלב וכן הכף דינו כשבלוע מבשר שתחב בקדירה של חלב. ואם יש ספק אם יש ס' בהיתר לבטל איסורי' אסור, דהטעם הולך עד ס' וקיימא לן טעם כעיק' דגמרי' מגיעולי גוים ובמשרת ענבים בפ' ואלו עוברין אם כן הוי ספיקא דאורייתא ואסור, ולא כפר"ש דאמר טעם כעיקר לאו דאורייתא דלדבריו אם נשפכו המים ולא ידעי' אם היו ס' בין המים ובין החתיכות של היתר או דגים או בצים או בשר היתר שנשאר יהא מותר לדבריו. אבל אם החתיכות והמים בפנינו, ואין יודע לשער אי ספיקא דרבנן שהרי אין קרוי ספיקא דבר שהחכמים יכולין לברר ולשער.
